יחסים

ביחד ולחוד כשנעמי, ביתי, היתה בת שנה, כחודשיים לפני שהתחילה תקופת הקורונה, אמא שלה טסה איתה לבאלי והן נשארו שם 3 שנים. לא יכלתי לטוס

עובר זמן ונתקלת שוב במשפט שכתבת, והפלא ופלא – הוא נשמע בדיוק כמו סוג הדברים שנובעים מהפה או מהאצבעות של האנשים האלה שכל כך דוחים

התעוררתי הבוקר וזכרתי את הסוף של החלום האחרון, ועדין שריתי באווירה שלו. חלמתי, בלי להיכנס לפרטי החלום, שחברים שלי עושים יותר טוב ממני כל דבר

נעמי (כמעט 7) לא הולכת לבי״ס, ואני לא יודע אם תלך. דיברתי על זה עם נבי, אמה, לפני שנה. ניסיתי לתכנן איתה איפה נעמי תלמד,

אני לא אבא מושלם, אני לפעמים מתנהג באופן שפוגע בנעמי. הדבר שמאפשר לי להיות שלם עם עצמי זה הידיעה שאני יכול תמיד לתקן. אז כל

שתי פרספקטיבות ותהום ביניהן יש כרגע שתי פרספקטיבות עיקריות על המצב בארץ, וביניהן תהום. מבחינת חלק אחד, ביבי וממשלתו מנסים להציל את התחת שלהם על

אני מזהה את הדגלים האדומים בקלות, ועכשיו אני גם מקשיב להם. בעבר לא חשבתי שמדובר בדגל אדום, סתם התנהגות שאני לא מעריך, זה כלום, מי

״היופי הוא בעיני המתבונן… אלא אם המתבונן הוא שטוף מוח.״ או לחלופין: ״על טעם וריח אין להתווכח – אלא אם אתה כבר מזמן לא יודע

איזה חמודים אנחנו… רואים אישה / גבר / עבודה / טיול (וכו׳) אטרקטיבי, ואז מדמיינים שאנחנו רוצים את זה – שזה יעשה אותנו שמחים. זה

האם אתם מרגישים שחסר לכם משהו בחיים אבל לא בטוחים מהו? גלו איך חופש פנימי הוא מה שחסר לרובנו ואיך הוא מוביל לאהבה ומשמעות. חופש

"העבודה" מאת ביירון קייטי היא שיטת חקירה עצמית בעלת ערך המספקת לאנשים מסגרת מעשית להטיל ספק במחשבותיהם, באמונותיהם ובתפיסותיהם. באמצעות ארבע השאלות והמהפך, אנו יכולים

תקשורת מקרבת וגם תקשורת מתנות מציעות תובנות וכלים חשובים לתקשורת חומלת ויעילה. בעוד שהן חולקות קווי דמיון כמו אמפתיה, גישה לא מאשימה ושיתוף פעולה, הן

הבשילה בי הבנה שמשפיעה על חיי לטובה ואני רוצה לשתף אותה איתכן.ם. קרה לי אינספור פעמים, שאחרי שהייתי בקירבה גדולה – הגיע צורך בהתרחקות. הרבה

כשאני כועס (אבל לא מוצף רגשית), אז אני מרשה לכעס להתבטא ישירות. אני כנראה אשים אליו לב (חום בסרעפת ולפעמים בגרון, רעד קל בגוף, האוזניים

הדרך הכי טובה שאני מכיר היום לדבר בלי לפגוע או להיפגע נקראת ״שיחת מתנות״. היא עושה מעקף לאפשרות של פגיעה ומאפשרת להקשיב באמת ולהישמע באמת

לא מדברים איתנו על זה לצערי כשאנחנו ילדים או מתבגרים, או בכלל, אבל זה שהנשמה שלנו בחרה לבוא לכדור הארץ לא אומר שהנפש (מיינד) שלנו

טל משתפת איך רגע של פיצוץ כמעט סיים חברות קרובה, אבל בעזרת אורן כנען הן הצליחו להפוך כאב, ציפיות ופגיעות, להזדמנות אמיצה לאהבה, הקשבה וחיבור

סיפור על מפגש אינטימי שהתחיל עם הצהרה ברורה של "לא יהיה משהו מיני הלילה", אך התפתח בצורה בלתי צפויה למפגש מיני. הכותב מסביר שהאנרגיה הנקבית

לפני יומיים פרסמתי בקבוצת הפייסבוק ״משחקות באש״ פוסט על הרצון החדש יחסית שנולד בי לחוות מערכת יחסים זוגית חופשית ומאפשרת וחסרת ציפיות והגדרות (שיתפתי אותו

*בעירבון מוגבל *עד גמר המלאי *בימי השבוע בלבד אמ;לק: ציפיות הורגות את האהבה, אני רוצה קשר בלי ציפיות ועם אהבה. רוצה לשמוע עוד? בהצלחה עם

אני צריך את הנוכחות שלך כשאני מבטא את מה שיש בי אני מקווה שגם את מביאה לביטוי שמה שיש בך אם לא תעשי זאת אז

אתה נפגעת ממנה והיא ממך מחפשים את האשם, וזה כואב לשניכם אין בך בעיה וגם לא בה הקושי נוצר מהמפגש של חלקים מסויימים של שניכם

אתה רוצה להיות רצוי ולגרום לאחרים להרגיש רצויים. לרוב אתה מתרשם שלא הצלחת להעביר את כל החיבה שרצית לאדם שמולך, כמו שהיית רוצה, אבל לא

חבר זה מי שזוכר את המהות שלך, גם כשהדיעות שלכם שונות, גם כשהרגשות שלכם מציפים, גם כשאתה שוכח בעצמך. חבר זה מי שמקשיב בעניין, זה

חבר יקר וחכם פרסם פוסט שכותרתו: ״אנחנו לא מרביצים לילדים שלנו, נקודה!!!!!!!״. הוא הסביר שם שכמו שאנחנו לא מרביצים לבוס שלנו בעבודה, באותה הדרך ממש

נושא הגבולות הוא תחום שמאתגר את כולנו. אני זוכר את הסיפור של האשה שיצאה לאחרונה ממעגל הזנות וסיפרה שכילדה אימה, שבעצמה היתה ענייה ומכורה לסמים,